,
הזמן טס מבלי שנרגיש , והנה, כמו הרבה נשים מצאתי את עצמי רווקה באמצע שנות ה-30 לחיי. לאחר לא מעט התלבטויות, התגבשה בי ההחלטה להקפיא ביציות. בדרך לקבלת ההחלטה עלו לי לא מעט שאלות- האם זה תהליך מסובך? כמה זריקות זה כולל? כמה זמן? האם זה כואב? האם נדרש אשפוז וניתוח? ברשת לא מצאתי הרבה תשובות לשאלות הנ"ל וגם לא חוויות אישיות של נשים שעברו את ההליך. אז אחרי שעברתי בעצמי הליך הקפאת ביציות, החלטתי להרים את הכפפה ולשתף כאן בבלוג את התהליך שעברתי, כדי לעזור ולסייע לנשים אחרות שרוצות לעבור את ההליך והן חוששות או מתלבטות.
אז הנה כל מה צריך לדעת על הקפאת ביציות- כולל כל מה שכולל התהליך- עלויות, פרוטוקול, בדיקות , זריקות, ועוד, החל מרגע קבלת ההחלטה ועד לשלב ההקפאה.
אז למה בעצם להקפיא ביציות?
בדור הנוכחי, נשים מתחתנות ומקימות משפחה, בגיל הרבה יותר מאוחר מהדורות הקודמים, הבעיה היחידה היא שלמרבה הצער, השעון הביולוגי שלנו אינו מסונכן באותו הקצב. החל מגיל 35 חלה ירידה בפוריות, בכמות ובאיכות של הביציות ובסביבות גיל 40 הירידה הופכת למשמעותית עוד יותר .
עד 2011 הוצע ההליך של הקפאת ביציות רק לנשים שסבלו מבעיה רפואית שהובילה לירידה בפוריות אבל החל מתאריך 9.1.11 נכנסו לתוקף תקנות משרד הבריאות שמאפשרות שימור פריון מסיבות שאינן רפואיות לכל אישה בגיל 30 עד 41. נשים אלו יכולות לעבור עד 4 שאיבות או עד להשגת 20 ביציות (לפי המוקדם מביניהם).
בשנים האחרונות חלה התפתחות גדולה בתחום הקפאת ביציות. בוצעו שיפורים רבים בתחום וביניהם שיטת הויטריפיקציה. שיפורים אלו העלו את שיעורי ההישרדות של ביציות לאחר ההפשרה.
מסיבות אלו, כיום, יותר ויותר נשים מבצעות הליך של הקפאת ביציות מסיבות חברתיות- בין אם מאחר וטרם מצאו בן זוג או בין אם הן מעוניינות לדחות את שלב הקמת המשפחה לגיל מאוחר יותר .
בימינו, השאלה האם כדאי להקפיא ביציות ,עולה לכמעט כל אישה רווקה בשנות ה-30 לחייה. בעבור נשים רבות, הליך הקפאת ביציות הוא מעין "תעודת ביטוח" שמבטיחה שמירה על הפיריון גם בגיל יותר מאוחר.
מה כולל הליך הקפאת ביציות?
במסגרת הליך הקפאת ביציות, עוברת האישה גירוי הורמונלי שמתבצע במשך כשבועיים ובמהלכם היא נדרשת להזריק הורמונים ולבצע מעקב אחר התפתחות הזקיקים בשחלה. במועד המתאים, כשהזקיקים הגיעו לגודל המתאים, תגיע האישה לשאיבת הביציות בהרדמה כללית. הביציות שנשאבות מוקפאות ומאוחסנות במיכלי חנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלזיוס. במועד בו האישה מעוניינת להיכנס להריון, מפשירים את הביציות ומפרים בזרע, ואת הביצית המופרית מחזירים לרחם האישה.
מהם שיעורי הצלחה להריון עתידי באמצעות ביציות מוקפאות?
הנה מה שצויין באתר משרד הבריאות בנושא:
"ידוע כי אחוזי ההצלחה, דהיינו שעור ההריונות לאחר ההקפאה והפשרת הביציות, הינו עדיין נמוך משיעור ההצלחה המקובל בביצוע הפריה חוץ-גופית עם ביציות "טריות" או ביציות מופרות מוקפאות. חשוב לציין כי גם אם תהליך הקפאת הביציות עבר בהצלחה הוא אינו מבטיח בהכרח הריון או לידה."
מהן הזריקות שיש להזריק במהלך ההכנה לשאיבת הביציות?
התרופות אותן מזריקים מתחלקות ל-3 קבוצות:
החל מהיום 2-3 לווסת – תרופות לגירוי השחלות- הן מגרות את השחלות ליצירת זקיקים. ביניהם נכללות התרופות: גונאל-אף, פרגובריס, פיורגון, מנופר ועוד.
לאחר כ-5-6 ימים, יש להוסיף גם תרופות למניעת ביוץ מוקדם, עד להשגת זקיקים "בשלים" (בד"כ בקוטר מעל 17 ס"מ).
לאחר השגת זקיקים " בשלים" ניתנת זריקה של HCG על מנת להשרות את הבשלת הביציות בזקיקי השחלה ולגרום להפרשת הורמון הפרוגסטרון לזרם הדם.
קופות החולים מממנות הקפאת ביציות רק כאשר היא נדרשת מסיבה רפואית ברורה אולם כאשר אישה בוחרת לבצע את הליך הקפאת הביציות מסיבה שאינה רפואית אלא חברתית, עליה לממן זאת באופן פרטי מכיסה. כיום מכונים פרטיים וגם בתי חולים רבים מבצעים את ההליך ומומלץ לברר אצל כל אחד מהמכונים ובתי החולים את העלות של הליך הקפאת ביציות.
חשוב לקחת בחשבון גם את עלותן של תרופות הפריון שנדרשות להליך הקפאת הביציות . העלות של התרופות נעה, בטווח של 10,000- 4000 שקל, ובד"כ הן לא מכוסות על ידי קופות החולים.
באופן אישי, את ההליך אני בחרתי לעשות ביחידה להפריה חוץ גופית בתל השומר. עלות ההליך 12,000 ש"ח (לא כולל כאמור את עלות התרופות). הליך הקפאת הביציות כולל 2 סבבים או 20 ביציות לפי המוקדם.
כדאי לדעת! ישנם בתי מרקחת בהסדר שמוכרות תרופות פוריות בהנחה עם משלוח עד הבית, ביניהם: בית מרקחת מרכז הצפון 03-5464777 | בית מרקחת אורנים פארם : 02-6792632/ הזמנה בווצאפ: 050-5554959
קבוצות תמיכה
ברחבי הרשת קיימות קבוצות תמיכה רבות בנושא. הנה מסמך שמאגד קישורים לקבוצות רבות בנושא טיפולי הפרייה ושימור פריון.
השלבים בתהליך הקפאת הביציות
שלב 1- פגישת ייעוץ
התהליך מתחיל בפגישת ייעוץ עם הרופאה בבית החולים. במהלכה קיבלתי הסבר על ההליך והפנייה לבדיקות. (עלות פגישת הייעוץ 150 שח). הבדיקות שהופנתי לעשות הם: בדיקות דם כולל פרופיל הורמונלי, בדיקת PAP, בדיקת שד ע"י כירורג, אולטרסאונד אגן , ומטופלות מעל גיל 40 מחוייבות לבצע גם בדיקת א.ק.ג וממוגרפיה.
שלב 2- קבלת פרוטוקול טיפול
לאחר שביצעתי את כל הבדיקות, זומנתי לפגישה שנייה עם הרופאה. בפגישה הזאת הרופאה נתנה לי פרוטוקול טיפול ומרשם שכולל את כל הזריקות שיש לקנות. יש לדאוג לקנות את כל הזריקות לפני קבלת הווסת ולפני תחילת התהליך.
שלב 3- זריקות במשך כ-14 יום לצורך גירוי השחלות לייצור זקיקים
התהליך מתחיל ביום השני של הווסת שאז יש להגיע אל בית החולים לצורך ביצוע בדיקת דם ואולטרסאונד. האולטרסאונד במרבית המקרים הוא וגינלי אבל יש אפשרות לבצע אולטרסאונד בטני ובמקרה כזה יש להקפיד לשתות הרבה מים לפני ביצוע הבדיקה.
מאותו היום ובכל יום בשעות צהריים, האחות האחראית מתקשרת לצורך מתן הנחיות לגבי איזה זריקה יש להזריק והמינון שצריך להזריק, וזאת לפי תוצאות בדיקת הדם והאולטרסאונד שבוצעו באותו היום.
בארבעת הימים הראשונים הנחו אותי להזריק בערב באותה השעה זריקת פרגובריס 300 יחב"ל.
אני מודה שהזריקה הראשונה לא הייתה פשוטה, ורק מבט חטוף על המחט העבירה בי רעד וחלחלה. אבל אל דאגה, הזריקה בכלל לא מורגשת, זה לא כואב. אחרי פעם פעמיים כבר הצלחתי לעשות את הזריקה בעיניים עצומות תוך שנייה וחצי.
איך מבצעים את הזריקה? מאוד פשוט- לוקחים את המזרק שמצוי בחבילה של הפרגובריס, מסמנים במזרק את המינון שהרופאה נתנה (במקרה שלי המינון היה 300 יחידות) ומזריקים בבטן באיזור שמתחת לטבור.
עלון הוראות להזרקה של פרוגובריס
הנה סרטון הסבר:
(אריזות הפרוגובריס שאני קיבלתי היו בכמה מינונים- אריזה של 300 יחב"ל ואריזה של 900 יחב"ל. אריזה פגובריס של 300 יחב"ל הספיקה לי לזריקה אחת של 300 . אריזה של פרגובריס של 900 יחב"ל – הספיקה ל-3 ימים של הזרקה – כל יום 300 –שזה המינון אותו נדרשתי להזריק).
טיפים לגבי מזרק פרגובריס:
טיפ 1: בסוף ההזרקה וודאי שבוצעה הזרקה מלאה – בדקי שחלון תצוגת המנה שעל גבי העט מציג "0". במידה וחלון המנה מציג מספר גבוה מהספרה 0 , זה מצביע על כך שהעט התרוקן אך הוזרקה רק מנה חלקית ולא קיבלת את כל המנה המלאה שהיית צריכה. במקרה כזה חלון תצוגת המנה שעל גבי העט יציג לך את המנה שאת צריכה להשלים באמצעות עט חדש. (כלומר העט מציג את המנה שנדרשת להשלים ולא את מה שכבר הוזרק כך שאת לא צריכה לבצע שום חישוב- פשוט להזריק בעט חדש את החלק שמוצג לך בחלון התצוגה של העט).
טיפ 2: חשוב לדעת שלאחר הפתיחה התרופה תקפה למשך 28 יום בלבד כפי כתוב גם בעלון המידע. אל תשתמשי בתרופה לאחר 28 יום ממועד הפתיחה (גם אם היה במקרר במשך כל התקופה).
מהיום הרביעי – הונחתי להמשיך עם זריקת הפרגובריס בערב (במינון נמוך יותר) ולהוסיף בבוקר גם זריקה של 0.25 צטרוטייד.
זריקת צטרוטייד
בניגוד לזריקה של הפרוגבריס שדרשה רק לכוון את המינון הדרוש בעט ואז להזריק, הזריקה של צטרוטייד מעט יותר מורכבת, כי היא דורשת ערבוב של החומרים כדי להפוך את האבקה לנוזלית. גם פה אין מה לחשוש, אחרי פעם פעמיים תוכלי להפוך למומחית הזרקות מיומנת 🙂
הנה סרטון שמסביר את מזריקים את הצטרוטייד:https://www.youtube.com/watch?v=FVfe5CAKsBE
לעיתים בנות מסתבכות בשלב שאיבת הנוזל המוכן מהבקבוקון למזרק. אם גם אתן הסתבכתן בשלב הזה נסו את הטיפ הבא: כאשר המזרק בתוך הבקבוקון והבוכנה של המזרק הכי למטה, הצמידי את המחט לאחת מדפנות הבקבוקון כך שהמחט תיגע בדופן. אין צורך להפוך את הבקבוקון כמו בסרטון! השאירי אותו עומד על גבי המשטח ואז באיטיות העלי את הבוכנה של המזרק כלפי מעלה ושאבי את התרופה מהבקבוקון אל המזרק.
במקרה הצורך הנה קו ייעוץ טכני בלבד להזרקות ( 24/7) : 09-9515380.
אתר אינטרנט הכולל סרטוני הדרכה: www.gfinject.co.il סיסמת כניסה לאתר: בהצלחה.
כמה זמן עושים את הזריקות?
את כל זריקות ביצעתי במשך כ-12 ימים הכל בהתאם להנחיות שקיבלתי בכל יום בטלפון. בנוסף כמעט בכל יום נדרשתי גם להגיע בבוקר לבית החולים לבצע בדיקת דם ומעקב אולטרסאונד, זאת לצורך מעקב אחרי תהליך גירוי השחלות והתפתחות הזקיקים.
ביום ה-12 של הזרקות, כשהזקיקים הגיעו לגודל המתאים, קיבלתי הנחיה שבנוסף לזריקה של פרגובריס וצטרוטייד, עליי להזריק ב11 בלילה 3 זריקות של דקטטיל אחת אחרי השנייה.
יום אחרי כן לא נדרשתי להזריק שום זריקה, אבל משעה 12 בלילה נדרשתי להיות בצום.
הבוקר שלאחר מכן הוא יום השאיבה.
שלב 4 – שאיבת הביציות
הליך השאיבה- ההליך ארך כשלושת רבע שעה בהרדמה מלאה. השאיבה מתבצעת באמצעות דיקור של השחלות דרך דופן הנרתיק עם מחט עדינה המחוברת למתמר אולטרה סאונד. לאחר השאיבה, יש להישאר להתאוששות במחלקה. ההנחיות בשחרור הן יומיים של מנוחה מלאה ושתיה של כשלוש ליטר מים. יום לאחר ההליך עודכנתי כמה ביציות הוקפאו.
מסקנות ותובנות על הליך הקפאת הביציות
התחלתי את ההליך עם מעט חששות ותהיות אם כדאי להקפיא ביציות בשלב הזה שאולי כדאי לוותר, לחכות , לדחות את הצעד הזה לגיל יותר מאוחר. גם בעיצומו של ההליך , במהלך השבועיים של ההזרקות היומיות והבדיקות שהפכו כמעט שגרתיות, עלו בי תהיות אם זה היה שווה את זה? אבל היום, אחרי שכבר עברתי את זה – אין יותר שלמה ממני על ההחלטה.
נכון שאין ודאות לגבי סיכויי ההצלחה העתידיים להבאת ילד מאותן הביציות המוקפאות בהמשך לכשיופשרו, אבל בכל זאת יש היום הסכמה בקרב המומחים ששימור פריון והקפאת ביציות כן מעלה את הסיכויים להביא ילד לעולם בגיל מאוחר יותר. אם אפשר לגייס את הטכנולוגיה העכשווית לטובתנו הנשים- אז בוודאי שכדאי. אמנם ההחלטה בנושא היא אינדיבידואלית וכל אישה צריכה לעשות את שיקוליה אבל עבורי הידיעה שבעודי כותבת את הפוסט, שוכנות להן הביציות המוקפאות במקום בטוח ושמור – היא מרגיעה ומעודדת. בחישוב של עלות מול התועלת בעיניי אין ספק שמדובר בהליך כדאי ושווה.
אהבתן? שתפו את הפוסט 🙂
